אלימות בין בני זוג ובמשפחה

בדרך כלל מתיחסים לתופעת האלימות במשפחה במילים גדולות, כאל משהו מרוחק, כאל "תופעה חברתית כאובה", "פשע מוסרי", "ביטוי להבדלי מעמד הכוח בין גברים ונשים". כל זה נכון מאד אך לעיתים נשכחת החוויה הפרטית, הכואבת של אלפי משפחות: גברים, נשים וילדים. מספרים לנו על כי יש כך וכך נשים מוכות. הדימוי העולה לרוב לנגד עינינו הוא של "אלו עם הפנס בעין", "האומללות הללו שמכים אותן והן בוחרות בזה שוב ושוב". "אולי טוב להן שם". כלפי הגברים המכים התמונה העולה היא של גבר בריון, לא מגולח, חסר השכלה, נוהג באלימות כלפי כל הסביבה, פסיכופט, פושע. אך לא תמיד כך היא התמונה. האלימות נוכחת בחייהם של הרבה מאד זוגות בישראל מכל שכבות האוכלוסייה. גם אצל האישה הקרייריסטית, המטופחת, המנהלת, האסרטיבית וכן אצל הגבר המשכיל, ה"חנון" והאדיב לשכניו ולסובביו. אלימות היא לא רק "הפנס בעין" היא באה לידי ביטוי בכל מיני צורות מוסוות ומעודנות.

יש משפחות בהן יש אלימות ולא הורמה שם יד אפילו פעם אחת.

לרוב, מדובר באלימות הגברים כלפי הנשים לכן התיאורים וההתייחסויות בהמשך יהיו בהתאם, אם כי ישנו מיעוט הפוך של אלימות נשים כלפי גברים. עם זאת חשוב לציין שתפקידי התוקפן והקורבן מתחלפים תדירות בזוג האלים. לכל אחד מהם תפקיד בסצנה האלימה. האלימות יכולה להגיע בכל מיני מצבים ותקופות בחיים, החל מתקופת החברות והחיזור (ששם לרוב יש התעלמות מנורות האזהרה וראיה של הקנאה המוגברת כמחווה של אהבה), בתחילת הנישואין (או המעבר להתגורר ביחד), הרבה פעמים האלימות גוברת או מתפרצת בהריון או עם הולדת הילד הראשון, בשעות של משבר כגון פיטורים, מות קרוב משפחה, מעברים (דירה, ארץ אחרת) ועוד..

אם כן, מהי משפחה בה יש אלימות?

נהוג לחלק את האלימות במשפחה למספר תחומים:

* אלימות פיזית- הברורה מביניהן- כוללת פגיעה בגופו של אדם אחר על ידי מכות,

סטירות, בעיטות ואגרופים.

* אלימות מילולית- שימוש בקללות, בשפה ובביטויים משפילים.

* הטרדה ועיקוב - חקירת בת הזוג על שיחות הטלפון שלה, היכן הייתה, עם מי נפגשה וכד'. ישנם מקרים שבהם בן הזוג עוקב אחר בת זוגתו כאשר יוצאת מהבית ואף מתקשר אליה כדי לעמת אותה לגבי מקום הימצאותה או הגעה למקום עבודתה כדי לוודא שהיא אכן שם. שיחות טלפון רבות במהלך היום גם הן נחשבות להטרדה.

* אלימות רגשית - מדובר על תהליך בו אדם אחד משפיע לרעה ומתערב במחשבותיו, רגשותיו, תפיסת עולמו ותכונותיו האישיות של אדם אחר. הדבר נעשה על ידי אמירות משפילות (שאינן בהכרח קללות) חוסר פרגון תמידיים. התעלמות הפגנתית ושתיקות ארוכות כאמצעי הענשה. לרוב זו אלימות סמויה לעיין ולכן קשה לאבחנה. שימוש בהפחדות ואיומים- איום בהתאבדות, בעזיבה, בדיווח לרשויות הרווחה. ישנה הכחשה של עצם התרחשות האלימות, התנערות מאחריות ועד האשמת הקורבן שהיא זו שגרמה להתעללות ואף שלילת תפיסת המציאות שלה והפיכתה ל"משוגעת".

* אלימות כלכלית - מצב בו אדם אחד שולט על כל המקורות הכספיים של אדם אחר, מונע ממנו מידע וגישה לחשבונות הבנק המשותפים ומקציב לו סכום כסף על פי ראות עיניו, באופן היוצר תלות מוחלטת של האחר בו. זה יכול גם לבוא לידי ביטוי בהכשלת ניסיונות האישה לצאת לעבודה או ביכולת שלה לשמור על מקום העבודה ומתוך כך על עצמאותה הכלכלית.

* אלימות מינית - כאשר אדם אחד מתייחס לאדם כאובייקט מיני וכופה עליו יחסי מין. הכפייה היא לרוב סמויה מתוקף הרגשת הקנין מתוך המחויבות לזוגיות/ לנישואין. לעיתים יש שימוש באיומים והפחדות או מניעת טובין כהתניה לקיום יחסי מין. למשל: "אם לא תשכבי איתי - לא תקבלי כסף לקניית בגדים/מחברות לילדים". "אם לא תתני לי אספר ברבנות כי את אישה מורדת ואגרש אותך ללא כלום". הכפיה יכולה לעיתים להתקיים ללא מילים- הגבר רואה את האישה (ולעיתים האישה רואה את עצמה) כקנינו , ומתוך כך את המחויבות להסכמה לקיום יחסי מין בכל עת ומצב. חשוב לציין שלפחות מבחינת החוק במדינת ישראל, עצם מיסוד הקשר אינו קשור להסכמה לקיום יחסי מין ואם הדבר נעשה בניגוד להסכמתה של האישה, מדובר באונס לכל דבר ועניין. יש לציין כי תופעה זו נפוצה מאד.

* אלימות חברתית - כאשר אדם אחד מונע מאדם אחר קשרים משפחתיים וחברתיים, יציאה לעבודה ו/או ללימודים. למעשה, זהו מצב של בידוד חברתי. "עזבי את המשפחה שלך, תמיד את נפגעת מהם- עדיף שנהיה רק את ואני".על מנת שנגדיר שיש אלימות במשפחה יכול שיתקיים רק אחד מסעיפים הללו. כמובן שככל שיש אלימות בתחומים רבים יותר (רגשי, חברתי כלכלי וכד'), כך ניתן לקבוע כי הבעיה חריפה יותר. ישנם בהחלט מצבים של סכנת חיים. בין אם מדובר בסכנת חיים ובין אם לאו, יש דרכים רבות ומגוונות להתמודדות.לעיתים, ההגדרות הן מאד עדינות ואפורות. הרי בכל משפחה ישנם ריבים, הרמות קול, החלפת דברים פוגעים וכד' .

אם כן, כיצד נדע שמדובר אכן באלימות ולא סתם במתחים "נורמאלים" המתקיימים בכל משפחה?

הכל עניין של מידתיות- לא בכל משפחה המתחים והריבים מלווים באיומים, הפחדות, קללות השפלות, זריקת חפצים. אם את מפחדת מתגובותיו או מדבריו. אם את מבודדת חברתית. אם את מפחדת/מתביישת לספר על מה שקורה בבית לבני משפחה ו/או חברים, כל אלו הם סימנים לכך שייתכן ואת חלק מהנשים החיות בצל האלימות.

מה ניתן לעשות?

לא להישאר עם הדברים לבד. מומלץ מאד לפנות לייעוץ מקצועי. באלומה תמצאי אוזן קשבת. תוכלי לבדוק האם אכן מדובר באלימות, היכן את ממוקמת על הרצף והאם יש סכנה לחייך. באלומה תוכלי לקבל סיוע מקצועי ובמידת הצורך תופני לגורמי טיפול בקהילה בהתאם לצרכייך ורצונותייך. פרידה בין בני הזוג היא לא הכרח. ייתכן ובהתחלה תופני לייעוץ פרטני ולאחר מכן (במידה ותבקשי) לטיפול זוגי. בדרך כלל בזוגות בהם מתרחשת אלימות וישנה אווירה של פחד לא מומלץ לקיים טיפול זוגי בשל החשש כי האישה תהיה מנועה מלהתבטא בחופשיות ואז כל הטיפול רק מגביר את השליטה של הגבר בה ואת חוסר האונים שלה. אנו נשמור הן על האנונימיות שלך, ננסה להבין יחד איתך מה הביא אותך למצב בו את נמצאת, נסייע ונלווה אותך בהתאם להחלטות המעשיות שתקבלי ונבדוק יחד איתך איך לדאוג שהדברים לא יישנו במערכות יחסים עתידיות.

וישנם גם הילדים...

מחקרים רבים מוכיחים כי כאשר ישנה מערכת יחסים אלימה בבית לדבר יש השפעה ישירה על הילדים (צעירים ומתבגרים) המתגוררים בבית. נשים רבות נשארות במערכת היחסים האלימה על מנת "לשמור על הילדים" לשמור על שלמות המשפחה עבור הילדים". ילדים קולטים את האווירה בבית. גם אם הם אינם רואים יד מורמת באוויר ונדמה לך כי הם בעולמם שלהם, הם מאזינים באימה מאחורי הדלתות ושומעים את המילים הארסיות, קולטים את המתח, המבטים וההשפלה. הדבר יכול לגרום להתדרדרות בלימודים, בעיות התנהגות, דיכאון, פחדים ועוד.. הילדים גם הם זקוקים לתמיכה והכלה. גם הם זקוקים למישהו שיקשיב למצוקתם ושיוכלו לשתף אותו במה שקורה בבית. באלומה צוות מקצועי שיוכל לעזור גם להם.